החלטה בתיק עת"מ 3185-01-12

בקשה לצו ביניים, במסגרתה מבקשת העותרת כי בית המשפט יורה למשיב (להלן: "משרד הפנים") להימנע מהרחקתה מישראל, זאת עד להכרעה בעתירה.

העותרת הינה אזרחית סין, ילידת 1968, אשר לפי הצהרתה נכנסה לישראל דרך מצרים בשנת 2007. ביום 15.2.2010 הגישה בקשה למקלט במדינת ישראל, וקיבלה "מסמך הגנה", המונע את גירושה מישראל, עד ליום 23.8.2010. בהמשך קיבלה אשרת שהייה נוספת, עד ליום 27.11.2011.

ביום פקיעת תוקף האשרה השנייה, נערך לעותרת ראיון מקדמי על ידי יחידת התשאול לצורך בחינתה בקשה למקלט. במסגרת הראיון טענה העותרת כי יש לה בעיות קשות בסין, שעיקר עניינם בכך שבעלה לשעבר משחק פוקר בקזינו, מסרב להתגרש ממנה, מרביץ לה ואף לוקח את כספי בנם למטרות הימורים. העותרת שללה לחלוטין בעיות עם הממשלה, הצבא,  או בעיות בשל מעורבות פוליטית, מוצא, לאום או דת.

לנוכח כך, החליט משרד הפנים באותו יום, כי העותרת לא ביססה את טענתה לפליטות, ועליה לעזוב את ישראל בתוך 7 ימים.

בעתירה, טוענת העותרת כי הראיון איננו משקף את הדברים כהווייתם שכן לא הייתה מרוכזת במהלכו, כי לא נכתב לה בסיום הראיון בפני מי היא רשאית לערער ובכך נפגעה זכות הטיעון שלה, כי אורבת לה סכנה של ממש אם תחזור לסין כיוון שבעלה לשעבר "מקושר פוליטית", וכי ממילא אין בכוונתה לבקש מעמד של קבע בישראל, אלא היה רק זקוקה לשהות נוספת בישראל של כשנה על מנת לפתור את בעיותיה המשפחתיות.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה דין הבקשה לצו ביניים להידחות. ראשית, סיכויי העתירה קלושים ביותר. עולה לכאורה כי עניינה של העותרת איננו נופל בגדר אמנת הפליטים, שכן פחדה מבעלה לשעבר איננו כשלעצמו מבסס עילת פליטות.  כאמור, בפרוטוקול השימוע שללה העותרת כל בעיות בשל מעורבות פוליטית, דת, גזע, מוצא או לאום. בנוסף, הטענה בדבר "מקושרותו הפוליטית" של בעלה שנטענה במסגרת העתירה, הינה טענה חדשה  שלא עלתה כלל במסגרת הראיון. מכאן, סבורני כי העותרת לא השכילה להצביע אף לא על עילה לכאורה המבססת את טענת הפליטות.

בתשובה לתגובה ב"כ העותרת אף מגדיל לעשות ומדגיש כי כל מטרתה של העותרת במסגרת העתירה, הינו להרוויח זמן נוסף של שהות בישראל, על מנת לפתור את הבעיה עם בעלה לשעבר, ולשם כך היא מוכנה לשלם ערבות שתחולט במידה ולא תעזוב את ישראל תוך 12 חודשים.

במילים אחרות - העותרת מודה בפה מלא כי אין לה כל רצון לקבל מעמד של קבע בישראל מכוח טענת הפליטות - ולפיכך אין לה כל עניין אמיתי בעתירה, שכל עניינה כאמור בתקיפת החלטת משרד הפנים שלא לאשר לה מעמד של פליטות.

אין בית משפט זה מהווה את האכסניה המתאימה ליתן לעותרת את מבוקשה להישאר באופן זמני בישראל כדי להסדיר את בעיותיה עם בעלה לשעבר. כאמור, עניינה של עתירה זו בבחינת סבירות החלטת המשיב לדחות את בקשת העותרת להיות מוכרת כפליטה על פי אמנת הפליטים, הא ותו לא. לא רק שהעותרת לא השכילה להצביע אף לא על עילה לכאורה המבססת את הטענה, אלא שהיא מודיעה בריש גלי כי כל מטרתה של העתירה הינה להשיג עבורה מעמד זמני בישראל בן 12 חודשים בשל בעיות משפחתיות.

כמובן שהעותרת רשאית לפנות ישירות למשיב על מנת לקבל את הסכמתו כי תיוותר בישראל באופן זמני בכפוף להפקדת ערבות בשל נסיבותיה האישיות, אך במסגרת עתירה זו אין כל אפשרות ליתן לה את מבוקשה.

אשר על כן, דין הבקשה לצו ביניים להידחות.

המזכירות תעביר העתק מהחלטה זו לידי באי כוח הצדדים.

ניתנה היום, יב' שבט תשע"ב, 5  פברואר 2012, בהעדר הצדדים.